בישראל, גישת הטיפול המוכרת והנפוצה ביותר היא טיפול פרטני. הורים רבים מכירים את המודל הטיפולי הרווח שבו אחד הילדים נשלח לטיפול פרטני, בעוד ההורים מגיעים להדרכת הורים אחת לחודש לערך.
אני כן רוצה להציג בפניכם שישנן אפשרויות טיפול נוספות, ביניהן האפשרות לעבור טיפול משפחתי שבו כל בני המשפחה מגיעים יחד לתהליך טיפולי משותף.
במאמר הזה אנסה להסביר מהם היתרונות המשמעותיים של טיפול משפחתי, וגם למי הוא פחות מתאים, כדי שתוכלו לקבל החלטה מודעת ונכונה עבורכם.
הפרדוקס הראשון: טיפול בנפרד – חיים ביחד
בעברי, לפני שלמדתי טיפול משפחתי, עבדתי לפי המודל הרווח:
פגשתי את הילד בטיפול פרטני שבועי, ואת הוריו פגשתי בנפרד להדרכת הורים, לרוב אחת לחודש ולעיתים בתדירות גבוהה יותר לפי הצורך.
עם הזמן שמתי לב שנוצר פער:
בטיפול עם הילד אני מכירה אותו בדרך מסוימת ואילו בהדרכת ההורים הם משתפים על חוויתם את הילד באופן שהוא שונה ממה שמתקיים בטיפול הפרטני. לעיתים הפער הזה יוצר בלבול כי ההורים לא ראו את מה שאני ראיתי בחדר הטיפולים ואני לא נמצאת איתם בחיי היומיום (כשהם בבית עם כל ילדיהם) כדי לחוות את מה שהם מתארים. למעשה, נוצר כאן מצב שבו אנחנו מדברים על מורכבות כלשהי במקום לראות ולהבין את המורכבות הזו ביחד "בשידור חי".
מכאן עלתה בי שאלה מהותית:
אם בחיים עצמם, מחוץ לחדר הטיפולים, הורים וילדים חיים יחד ומשפיעים זה על זה…
למה בטיפול אנחנו מפרידים ביניהם?
הפרדוקס השני: ומה עם האחים?
ברוב המשפחות, הילד שמופנה לטיפול אינו בן יחיד. על פי רוב, יש לו אחים ואחיות שגם הם מושפעים ממה שקורה בבית ולעיתים באופן משמעותי.
כאשר רק ילד אחד מהמשפחה נמצא בטיפול, הרבה פעמים היה נוצר מצב שבהדרכות הורים, ההורים היו רוצים לדבר גם על אתגרים שהם מתמודדים מול הילדים הנוספים בבית.
מכאן עלתה אצלי עוד שאלה חשובה:
מה מקומם של האחים בתוך הטיפול?
האם הקושי של הילד אינו קשור גם לדינמיקה שלו מול האחים?
ואיך באים לידי ביטוי הרגשות של האחים; כעס, קנאה, הימנעות, אלימות, התרחקות…? מי מחזיק ועושה עיבוד לרגשות של האחים?
האם יכול להיות שקושי של ילד אחד הוא למעשה ביטוי של מערכת משפחתית שלמה?
למה טיפול משפחתי?
הפרדוקסים הללו הובילו אותי לרצון להתקרב ככל האפשר למציאות שבה מטופלים באמת חיים ולא ליצור פיצולים מלאכותיים (זו ממש הייתה אחת הסיבות מדוע אחרי שכבר היה לי תואר שני כמטפלת מוסמכת הלכתי ללמוד עוד 3 שנים טיפול זוגי ומשפחתי).
בטיפול משפחתי, כל בני המשפחה מתבקשים להגיע יחד לקליניקה ולהביא איתם את החיים עצמם:
את הקשיים, הקונפליקטים, הדאגות וגם את החוזקות והקשרים המשמעותיים.
בטיפול משפחתי אנחנו מתבוננים באתגרי המשפחה בזמן אמת. אנחנו ביחד בודקים מה הסיפור הייחודי שהמשפחה שלכם מייצרת ומספרת ומה חשוב לכם שישתנה וישתפר.
סייגים וחסרונות
לצד היתרונות הרבים, חשוב לי להיות כנה גם לגבי הקשיים:
1. קושי לוגיסטי:
בעולם העמוס שבו אנו חיים, קל הרבה יותר לתאם טיפול פרטני לילד והדרכת הורים בנפרד.
טיפול משפחתי דורש פניות של כל בני המשפחה, הורים וילדים, ומציאת יום ושעה שמתאימים לכולם היא אתגר לא פשוט.
2. עומק רגשי וריבוי זירות:
טיפול משפחתי הוא טיפול עמוק שעובד בכמה מישורים במקביל:
כל ילד כפרט, הזוגיות ההורית, היחסים בין האחים והקשר המשפחתי הכולל.
עבור חלק מהמשפחות, זהו יתרון משמעותי ועבור אחרות זה עלול להיות עומס רגשי גדול מידיי. יש משפחות שמרגישות נוח יותר לשלוח את הילד לטיפול פרטני.
לסיכום,
המטרה שלי במאמר הזה היא לפתוח אפשרויות.
יש יותר מדרך אחת לטפל ואין סוג טיפול אחד שמתאים לכולם.
הבחירה החשובה ביותר היא לבחור בסוג טיפול שהמשפחה מוכנה ומסוגלת להתגייס אליו, רגשית ומעשית. טיפול שעבורו יש מוטיבציה, פניות ומשאבים הוא טיפול שיש לו סיכוי אמיתי להביא לתוצאות שאתם רוצים להשיג.
אם עלו לכם שאלות בעקבות הקריאה, או שאתם מתלבטים מה מתאים למשפחה שלכם, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר.
