להיות ילדה רגישה מאוד ולגדול להיות אישה רגישה מאוד – זה דבר אחד.
להיות הורה רגיש מאוד – זו כבר מציאות אחרת לגמרי.
בספרה של ד״ר איילין ארון על הורה רגיש מאוד מתואר כיצד המעבר להורות מביא עמו התמודדויות מורכבות:
חשיפה מתמשכת לגירויים רבים, דרישות תובעניות של היומיום ומבנה אישיות רגיש שמכניס את הנפש לא פעם לתחושה של סערה הולכת ומתחזקת.
הורות היא כנראה העבודה המאתגרת ביותר בעולם.
ומה קורה כאשר ההורה עצמו הוא אדם רגיש מאוד?
רבות מדובר על הזנחה, על פגיעה, על התערבות של רשויות…
אך כמעט ואין שיח על סוג אחר של הורות, כזו שגם נושאת עמה מחירים פיזיים, מנטליים ונפשיים כבדים.
זהו הורה שחושב את הילד שלו שוב ושוב, כמעט בלי הפסקה:
כמה התינוק בכה היום,
ותוך כמה זמן הצלחתי להרגיע אותו?
לאיזה גן נכון לשלוח את הילד שלי,
איזו סביבה באמת תיטיב איתו?
והשאלה העמוקה מכולן:
האם אני ההורה שהילד שלי זקוק לו להיות?
זהו גם ההורה שרואה לא רק את הילד שלו, אלא גם את כל הילדים סביב:
מי נפל ונפגע,
מי נבהל מצליל סירנה,
מי זקוק לתיווך חברתי,
מי מחפש בעיניים את ההורה שלו…
הורה כזה מחזיק בתוכו מתח רב לצד תשישות עמוקה של המשאבים.
לעיתים מתלווה לכך גם תחושת בדידות חריפה:
האם רק אני רואה את כל זה?
למה אני מגיב בעוצמה כזו?
האם לאחרים קל יותר להיות הורים?
ובתוך השאלות הללו עולה גם חיפוש אחר דרך אחרת:
איך מגיעים להורות מאוזנת יותר – כזו שיש בה יותר אושר, צמיחה ונשימה?
האם הרגישות יכולה להיות גם מתנה?
האם היכולת להבין במהירות את צורכי הילד יכולה להפוך למשאב ייחודי?
לכל הורה רגיש מאוד יש את ה"כפתורים" שמפעילים אותו.
מודעות למה שמעורר את מערכת ההפעלה הפנימית,
ולדרכים להרגיע, לווסת ולהקל על ההתנהלות הרגשית –
יכולות לקבל מקום משמעותי בתוך תהליך טיפולי.
