אמא, אבא – איך להסביר לכם מה קורה לי מבפנים?
הרבה פעמים אני מרגיש שהעולם סביבי שואף לסדר וארגון מושלמים.
כולם מתורגלים לחשוב לפני שהם עושים, הכול מתוכנן ומחושב.
ואני?
אני אוהב לדבר בהרבה מילים, אחת אחרי השנייה.
אני פשוט כל כך אוהב מילים שלפעמים אני גם מתפרץ לתוך המילים של אחרים.
לפעמים אני אפילו מרים את הקול כדי שישמעו אותי,
והרבה פעמים זה נגמר בברוגז… ואני בכלל לא התכוונתי!
אומרים לי שמבקשים ממני 100 פעמים את אותה בקשה,
אבל אני בכלל זוכר שהייתי באמצע הרפתקה חדשה;
רכבתי על אופניים, דהרתי קדימה,
בלי להסתכל ימינה, שמאלה או אחורה.
כל פעם שאתם אומרים לי
“תיזהר”, “די”, “תפסיק”
אני יודע שאתם מדברים אל המוח שלי,
אבל האמת היא שאני זקוק שתדברו אליי,
אל הבנאדם שאני.
אני צריך שתעזרו לי להכיר את עצמי.
אני לא רוצה להתבייש בעצמי.
אני רוצה שתכירו את הגוף שלי:
אני לא סתם מסתובב בכיתה,
אני לא אוהב שתמיד מעירים רק לי,
אני מתוסכל מזה שפעם אני רגוע,
ורגע אחר כך הגוף שלי מדבר במקומי.
הרבה פעמים אני מרגיש מבולבל
מכל מה שאומרים לי עליי,
ואז מתחילות להגיע גם מחשבות לא טובות על עצמי.
בבקשה, אל תהיו נבוכים לדבר איתי
על הפרעת הקשב והריכוז שאתם יודעים שיש לי
אבל אני בעצמי עוד לא ממש שמעתי עליה,
ואני עדיין לא מבין מה זה אומר להיות אני.
יש לי בחיים הרבה עליות ומורדות,
אבל אני גם ילד עם הרבה כוחות.
אתם רואים את זה בי.
יש לי אומץ ויש בי רצון להגיע למקום המתאים לי באמת.
אני צריך שתנסחו אותי בצורה חיובית.
במקום להגיד שאני “לא מקשיב”,
אולי תגידו ששריר הקשב שלי לפעמים נרדם.
האמת שאני דווקא מאוד רוצה להעיר אותו,
לעשות עליו אימונים,
והדרך שלי לפעמים היא פטפוטים, הצקות או מגע עם אחרים.
אני באמת משקיע מאמץ בשרירי הקשב שלי!
וכמו כל שריר,
ככל שמתאמנים עליו בעדינות ובאמונה
הוא מתחיל להתחזק, לאט לאט, מבפנים.
ואימונים כאלה לא קורים ביום אחד.
הם צריכים זמן, סבלנות,
ומישהו שמאמין בי גם כשקשה לי.
אני חושב שהעולם צריך גם אנשים מסודרים וגם אנשים מבולגנים.
גם אנשים שמתרכזים בקלות וגם כאלה שקשה להם יותר.
מזל שיש בעולם אנשים כמו:
מייקל פלפס, סימון ביילס, שאקיל אוניל, ג’ים קארי וג’סטין טימברלייק
שהפכו את הפרעת הקשב והריכוז שלהם
לכוח שמוביל אותם רחוק.
אני רוצה שתבינו:
אני לא עושה לכם דווקא,
החלק הקדמי של המוח שלי פשוט עובד קצת אחרת.
תשקפו לי מתי אתם רואים שאני מצליח להתמקד,
אפילו אם זה קורה רק לרגע קטן,
בשבילי זה רגע גדול.
שלבו הומור וגישה חיובית.
אני לא צריך ביקורת או הערות שליליות
הן רק מחלישות אותי וגורמות לי להרגיש פחות טוב עם עצמי.
אבל כשאתם שמים לב אפילו להצלחה קטנה שלי
ואומרים לי שראיתם
אני מרגיש שאני יכול להאמין בעצמי מחדש.
כי אני לא רק ילד עם קושי בקשב וריכוז.
אני ילד עם דמיון,
עם אומץ,
עם לב גדול,
ועם רצון אמיתי להצליח.
אמא, אבא – אני רוצה להפוך אתכם למומחי קש״ר (קשב וריכוז), אתם רוצים?
זה אומר שלא רק תנסו לשנות אותי,
אלא גם תלמדו להכיר את הדרך
שבה המוח והלב שלי עובדים.
שתשאלו אותי מה עוזר לי.
שתעזרו לי לעצור רגע לפני שאני מתבלבל.
ושתזכירו לי שוב ושוב
את כל הדברים שאני כן יודע לעשות.
ואם נלמד לעבוד יחד כצוות,
אולי נגלה שהדרך שלי שונה
אבל היא יכולה להגיע רחוק מאוד.
ואני ממש רוצה
שתלכו איתי בדרך הזאת.
